החלטה בתיק עמ"מ 3208/05

1. המפקד הצבאי הורה בצו כי המשיב הנ"ל יוחזק במעצר במשך שלושה חודשים, עד תאריך 25.12.05, בגין היותו פעיל פח"ע אשר לו כוונות לביצוע פיגועים חמורים. המשיב הובא בפני כבוד השופט רס"ן מנחם ליברמן, לצורך ביקורת שיפוטית על הצו. השופט החליט לקצר מהותית את המעצר, עד תאריך 25.11.05. על החלטה זו בא ערעור התביעה, לו הנני נדרש כעת.

2. החלטת השופט קמא            
   החלטת השופט קמא עוסקת בעיקר בשני נושאים. הנושא הראשון עניינו הדרישה של הצו בדבר מעצרים מנהליים (הוראת שעה) מספר 1226 בסעיף 4 (א), כי הביקורת השיפוטית בערכאה ראשונה בעניינו של עצור מינהלי, תחל תוך 8 ימים מיום המעצר. השופט קמא קובע כי קיומו של "דיון דחייה", דהיינו דיון שבו השופט רק מודיע לעצור כי הביקורת השיפוטית נדחית למועד אחר, אין בו כדי לעמוד בדרישות הדין. מאחר שבעניינו של המשיב  אכן התקיים "דיון דחייה" שכזה, ורק כעבור זמן מה הובא המשיב לביקורת שיפוטית מהותית בפני השופט קמא, הרי שנגרם למשיב עוול, וזו נקודה שיש לשקול, כאשר מחליטים אם לאשר את מעצרו.

              הנושא השני הוא הבסיס למעצר המנהלי של המשיב. כאן כותב השופט קמא   כי:
"במקרה הנוכחי מוחזק העצור כארבע שנים בהתבסס על חומר אשר נאסף לפני כחמישים חודש, ואשר על פיו עולה חשד ממשי שהעצור התכוון לבצע פיגוע התאבדות. [...]     
לאחר עיון בחומר החסוי אשר הוצג בפניי ובהתחשב בעדכניות שלו, בהתחשב בתקופת מעצרו של העצור, ובעובדה כי נגרם לו עוול כפי שצוין בהרחבה לעיל, הגעתי למסקנה כי לא יהיה ניתן להאריך את מעצרו של החשוד פעם נוספת ללא שיוצג חומר חדש ומשמעותי אשר יכול להמשיך ולבסס את מעצרו.   
לנוכח האמור אני מקצר באופן מהותי את צו המעצר אשר נחתם בעניינו של העצור כך שיעמוד על חודשיים, ויסתיים ביום 25.11.05."

3.    תמצית טיעוני הצדדים           
בערעור טען התובע הצבאי כי למשיב לא נגרם כל עוול בכך שהתקיים דיון דחייה, שכן מלוא החומר החסוי הונח בפני בית המשפט. אף אם נגרם לו עוול, אין להעניש על כך את הציבור שלא חטא, בכך שישוחרר אדם המסכן את הציבור. התובע ציין כי מדובר במי שהתכוון לבצע פיגוע התאבדות, והוא עדיין מסוכן למרות תקופת המעצר הממושכת.            
הסנגורית הדגישה כי תקופת המעצר ממושכת מאוד, בת 4 שנים. לטעמה, לא ניתן לקבוע כי המשיב מסוכן כיום לציבור, על סמך ראיות המראות שלפני 4 שנים הייתה לו כוונה לבצע פיגוע התאבדות. לטענתה יש צורך בחומר חדש מהותי על מנת להצדיק מסקנה כי עדיין נשקפת סכנה מן המשיב.

4. דיון